עמוס יונה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.ביום 11.1.12 מונה מומחה יועץ רפואי (ד"ר שבתאי ורסנו; "המומחה") והועברו אליו העובדות (המוסכמות) הבאות:

"א.התובע יליד 1971 עבד כשכיר במפעל לעיבוד וחיתוך שיש בעסק המשפחתי משנת 1991 ועד שנת 2007 עת גילוי מחלת הריאות ממנה סובל.

משנת 1991 ועד שנת 1997 עבד בהתקנות מחוץ למפעל כאשר העבודה כללה, בין היתר, חיתוך יבש המבוצע במקומות סגורים כמו חדרי מדרגות.

משנת 1997 ועד שנת 2007 עבד במפעל בחיתוך יבש וחיתוך רטוב.

ב.במסגרת העבודה, נחשף התובע לאבק שיש ואדי דבק וכן לחומרים כפי שנוצרו בתהליך עיבוד חיתוך והדבקת שיש. במפעל בו עבד התובע נעשה שימוש בסוגי האבנים כגון: גרניט, חברון ואבן קיסר.

ג.העבודה כללה חיתוך במסור יבש בהיקף של 40% ובמסור רטוב בהיקף של 60% ליטוש, והדבקות שיש.

ד.בעברו עישן קופסת סיגריות ליום.

ה.מצבו של התובע הנו כעולה מהמסכים הרפואיים המצ"ב.

ו.במפעל נערך ביום 7.7.10 דו"ח נטור סביבתי תעסוקתי של גורמים כימיים.

מצ"ב הדו"ח.

ז.בעת ביצוע דו"ח הניטור (בשנת 2010), כל מכונות עיבוד השיש היו פניאומטיות."

כבוד המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:

"א.מהו לקויו של התובע?

ב.האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל?

ג.האם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על הופעת המחלה?

ד.האם הליקוי מתאים לדרישות בתוספת השנייה לתקנות הבטל"א כמחלת מקצוע?"

2.בחוות דעתו (מ- 29.1.12) קבע המומחה כדלקמן:

"א.התובע לדעתי סובל ממחלת ריאות בשם סיליקוזיס.

ב.התובע היה חשוף משך שנים לאבק סיליקה שנוצר בעיבוד יבש של אבן קיסר (המכילה מעל 90% סיליקה טהורה/קוורץ), גם אם חלק מהשנים העיבוד נעשה תחת הגנה של מים. הנתונים הרפואיים הנוגעים למחלתו הריאתית מצביעים על קיומה של מחלת ריאות פרנכימטית (רקמתית) המתבטאת בשינויים מורפולוגיים ב- CT חזה (שתוארו ע"י פרופ' רובין רופא ריאות, כזכוכית מאט GROUND GLASS OPACIFICATION עם הגדלה של בלוטות הלימפה המדיאסטינליות, ובמקומות אחרים במסמכים תוארו כשינויים אינטרסטיציאליים ונודולריים), בהפרעה בתפקודי ריאה המצביעה על רסטריקציה קלה ובעקר על דיפוזייה ירודה באופן משמעותי. הבדיקה הפתולוגית של בלוטות הלימפה המוגדלות ושל רקמת הריאות לא איפשרה לפתולוג להעלות אבחנה דפיניטיבית חד-משמעית אלא אבחנה מבדלת שבה נכללה גם מחלת הסיליקוזיס. הפתולוג המליץ על קורלצייה של הממצאים הפתולוגיים עם ממצאי ההדמיה הרנטגנית והנתונים הקליניים. קורלציה כזו בהתחשב בנתונים הנ"ל ובחשיפתו הידועה לאבק סיליקה מאפשרת להגיע לאבחנה של סיליקוזיס, על פי הספרות הרפואית (1), גם ללא צורך בביופסיה ריאתית אלא לשם שלילת סיבות אחרות למחלה. הממצאים ההיסטולוגיים בבלוטות הלימפה המוגדלות, שנראו במיקרוסקופ אור-מקוטב, הדגימו חלקיקים אנאורגניים התומכים מאד באבחנת סיליקוזיס. גם הפתולוג ציין כי הממצאים בבלוטות עשויים להתאים לנודולים של סיליקוזיס בשלב סופני עם היאליניזציה. אבחנת של שחפת או מחלה פטרייתית אינה מתאימה במקרה הזה.